1. מיטל בן-ברוך - משרד עורכי דין
2. מאמרים
3. מהי “הצעה תכסיסנית” ואיך ועדות מכרזים אמורות לזהות אותה?

מהי הצעה תכסיסנית וכיצד לזהות אותה במכרזים ציבוריים

הצעה תכסיסנית היא אולי אחת התופעות המתוחכמות ביותר בעולם המכרזים הציבוריים. היא אינה נראית פסולה במבט ראשון – המסמכים תקינים, המחירים מופיעים כראוי, וההצעה אפילו עשויה להיראות “הזולה ביותר”. אך מתחת לפני השטח מסתתרת לעיתים אסטרטגיה מחושבת היטב: תמחור של סעיפים מסוימים במחירים נמוכים במיוחד כדי לזכות במכרז, תוך העמסה של עלויות לסעיפים אחרים שלא נלקחו בחשבון בנוסחת ההשוואה.

במילים פשוטות – ההצעה עומדת על הנייר, אך אינה עומדת במבחן המציאות. היא נבנית כך שתנצל את מבנה הניקוד של המכרז, ולא תשקף באמת את העלות האמיתית של השירות או המוצר.

בית המשפט העליון קבע בפסק הדין פ.א. פדידה הסעות וטיולים בע״מ נ׳ עיריית קרית אתא ואח׳ (30.6.2025) כי תכסיסנות במכרז היא פגם מהותי, גם אם ההצעה עומדת בכל הדרישות הטכניות. בכך אימץ ביהמ״ש גישה מהותית המעדיפה את הערך המוסרי של תום הלב על פני הצורה הפורמלית של הצעה.

איך מזהים תכסיסנות?

ועדות מכרזים נדרשות כיום לבחון לא רק את המחיר הכולל, אלא גם את ההיגיון שמאחוריו. בין האינדיקציות:

• הצעות עם מחירים זהים לשירותים שונים, או פערים בלתי מוסברים בין מסלולים קרובים;

• תמחור אפסי של רכיבים מסוימים לצד תמחור גבוה במיוחד של אחרים;

• הצעות שאינן יכולות להתבצע בפועל במחירים שהוצעו, לפי הערכה כלכלית סבירה.

במקרים כאלה, על הוועדה לדרוש הסבר מהמגיש ואף להפעיל בדיקת רגישות (sensitivity analysis) – ניתוח הבוחן כיצד שינוי קטן בפרמטרי המכרז משפיע על תוצאות השקלול.

מה למדנו מפסק דין פדידה?

הפסיקה החדשה מהווה איתות ברור: גם במכרזים שבהם לא הוכחה “כוונה רעה”, אם התוצאה מראה עיוות מהותי, ניתן לראות בהצעה תכסיסנית ולפסול אותה. בכך משדר בית המשפט מסר כפול – ליזמים, שעליהם להקפיד על תמחור ריאלי, ולוועדות, שעליהן לפעול בשיקול דעת מקצועי, לא טכני.

שמירה על טוהר המכרזים איננה רק עניין מוסרי – היא ערובה לשימוש נכון בכספי ציבור ולשמירה על אמון הציבור ברשויות.