מתי קמה עילה לתביעה בגין הוצאת דיבה או לשון הרע?
מאת מיטל שמחה בן-ברוך, עו"ד
בעידן שבו כל מידע יכול להתפשט ברשתות החברתיות במהירות הבזק, כולנו חשופים יותר מתמיד לסיכון של פגיעה בשם הטוב. אך מתי אמירות או פרסומים עלינו באמת נחשבים ללשון הרע, ומתי קמה לנו הזכות לתבוע פיצויים? הנה כמה נקודות חשובות שיעזרו לכם להבין היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה אסורה במוניטין ובכבוד.
מה נחשב ללשון הרע?
לשון הרע, המכונה גם “הוצאת דיבה,” מוגדרת בחוק בישראל כפרסום שעשוי להשפיל אדם, לבזות אותו או לפגוע במשלח ידו. החוק מבקש להגן על שמו הטוב של האדם ועל כבודו, ובמקביל לשמור על חופש הביטוי. לכן, לא כל דבר פוגעני שנאמר יוביל בהכרח לתביעה, אלא רק פרסום שעונה על הגדרות החוק, הופץ לאוזני צד שלישי (לאדם נוסף מלבד הדובר והנפגע), ויש בו כדי להזיק למושא הפרסום.
האם הדברים חייבים להיות שקריים?
האמת היא הגנה חזקה מאוד כנגד טענות ללשון הרע. אם מי שפרסם את הדברים יכול להוכיח שאכן מדובר באמת, או שיש לו הגנות אחרות (למשל פרסום בתום לב, או ביקורת הוגנת), ייתכן שלא תתקיים עילה לתביעה. עם זאת, גם אמירה אמיתית עלולה להיחשב לפוגענית אם נאמרה בנסיבות מסוימות או תוך כוונה לפגוע, כך שההבחנה אינה תמיד שחור-לבן.
חופש ביטוי מול פגיעה בשם הטוב
חופש הביטוי הוא זכות חשובה, אבל יש מצבים שבהם אמירה או כתבה חוצים קו אדום. לדוגמה, פרסום שמייחס לאדם מעשים פליליים שלא ביצע, או שמטרתו המוצהרת היא לפגוע בשמו או במשלח ידו, עלול להקים עילה לתביעה. גם התבטאויות שחוזרות על טענות שקריות (לדוגמה, “שמעתי שהוא גנב”) עדיין עלולות להיחשב ללשון הרע, כי הן משמרות מידע פוגעני שניתן להציגו כעובדה לכאורה.
פרסום בכל פלטפורמה
בין אם מדובר בציוץ בטוויטר, פוסט בפייסבוק, כתבה בעיתון או אפילו תכתובת פנימית במייל שהגיעה לאנשים מחוץ למעגל המצומצם – אם המידע מתפרסם בפני צד שלישי ועלול לפגוע בשמו של אדם, הדבר עשוי להיחשב ללשון הרע. לכן, בכל פלטפורמה תקשורתית נדרשת זהירות, והוספת הערה בסגנון “לכאורה” לא תמיד תגן מפני תביעה.
פיצויים גם בלי הוכחת נזק
החוק מאפשר קבלת פיצויים גם בלי להוכיח נזק ממשי, מתוך ההבנה ששמו הטוב של האדם הוא נכס שלא תמיד קל למדוד את הפגיעה בו. יחד עם זאת, גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לחומרת הפגיעה, כוונת המפרסם, מידת הפרסום (עד כמה רחבה היתה תפוצת הדברים) והאם נעשה ניסיון אמיתי לתקן את העוול.
סיכום
עילה לתביעה בגין הוצאת דיבה או לשון הרע קמה כאשר מתקיים פרסום פוגעני, המכוון לאדם מזוהה, ושהדברים עשויים לפגוע בשמו הטוב. מאחורי הקלעים, בית המשפט בוחן איזון עדין בין ההגנה על חופש הביטוי לבין ההגנה על הכבוד והשם הטוב של הפרט. כדי להימנע מצרות משפטיות מיותרות, כדאי להקפיד לבדוק את נכונות הדברים לפני שמפרסמים מידע העלול לפגוע במישהו, ובמקביל – אם אתם מרגישים שנפגעתם מפרסום שכזה, מומלץ לקבוע עימי פגישה כדי לבחון האם קיימת עילה ממשית לתביעה.