תכסיסנות במכרזים ציבוריים – בין טוהר המידות ליעילות המינהלית
עו״ד מיטל בן-ברוך
פסק הדין שניתן ביוני 2025 בעניין פ.א. פדידה הסעות וטיולים בע״מ נ׳ עיריית קרית אתא ואח׳ מציב קו ברור בין תחרות עסקית לגיטימית לבין תמחור תכסיסני. בית המשפט העליון קבע כי כאשר הצעה כוללת מחירים אחידים או בלתי ריאליים באופן היוצר עיוות בתוצאות נוסחת השקלול – מדובר בהתנהלות פסולה, גם אם ההצעה עומדת פורמלית בתנאי המכרז.
הצעת הזוכה במכרז להסעות תלמידים נמצאה “תכסיסנית” באחד האשכולות, משום שנבנתה כך שתפיק יתרון מלאכותי במנגנון הדירוג. עם זאת, בית המשפט נמנע מביטול מיידי של ההתקשרות, כדי לשמור על רציפות השירות לציבור, והורה על פרסום מכרז חדש בספטמבר 2025.
פסק הדין משקף מגמה ברורה בפסיקת בתי המשפט: מעבר ממבחן “הכוונה הרעה” למבחן תוצאתי – כלומר, גם בלי הוכחת מרמה, די בכך שהצעה מעוותת את השוויון כדי להיחשב תכסיסנית. השופטים הדגישו את אחריותן של ועדות המכרזים לבצע בדיקות רגישות (sensitivity analysis) לנוסחת השקלול, לוודא שהיא חסינה למניפולציות תמחוריות, ולדרוש הסבר כאשר המחירים אינם עומדים במבחן ההיגיון הכלכלי.
המשמעות המעשית ברורה: שמירה על טוהר המידות במכרזים אינה רק עניין של עקרונות, אלא של ניהול מקצועי ומניעת פתח לשיבוש תוצאות. גם רשויות מקומיות וגם מציעים פרטיים צריכים לזכור שההצעה הנכונה איננה רק “הזולה ביותר” – אלא זו שמשקפת תחרות הוגנת, ריאלית ותום לב כלפי הציבור.
פסק דין פדידה מצטרף לשורה של פסקי דין דוגמת טורנר, חוף הכרמל ו-אפיקים, ומבסס מגמה משפטית: טוהר המכרז הוא תנאי יסוד למינהל תקין, אך גם לשמירה על אמון הציבור בשיטה.
לקריאה נוספת באתר: