1. מיטל בן-ברוך - משרד עורכי דין
2. מאמרים
3. הגשת עתירה מנהלית בתחום המכרזים

הגשת עתירה מנהלית בתחום המכרזים

מדריך אסטרטגי למציעים ולרשויות

מכרז ציבורי הוא שער הכניסה להזדמנויות כלכליות מהותיות, אך גם זירה רוויית סיכונים, מורכבויות רגולטוריות ולעיתים – עוולות מנהליות של ממש. ההחלטה האם להשתתף, לערער, או להגן על תוצאה – אינה רק שאלה משפטית, אלא שאלה אסטרטגית, שמחייבת בחינה מוקפדת של עקרונות המשפט המנהלי, מגמות הפסיקה והשלכות כלכליות ישירות.

במאמר זה נעמוד על עיקרי ההליך של עתירה מנהלית בענייני מכרזים – הן מצד העותר (מציע שנפגע) והן מצד הרשות או הזוכה שנדרש להשיב לעתירה. נדון בתנאים, עילות ההתערבות, לוחות הזמנים הקריטיים, והיבטים אסטרטגיים שחשוב להביא בחשבון, בעיקר עבור מי שעוסק בתחום כחלק מהותי מפעילותו העסקית.

רקע משפטי: מהו הסעד של עתירה מנהלית במכרזים?

העתירה המנהלית היא ההליך המשפטי המרכזי להשגת סעד כנגד החלטה של רשות ציבורית בתחום סמכותה. כאשר מדובר במכרז ציבורי – בין אם מדובר במכרז לפי חוק חובת מכרזים, מכרז פנימי של רשות מקומית או מכרז לפי דין אחר – הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס–2000.

העתירה יכולה להיות מוגשת על ידי:

• מציע שנדחה, בטענה שההחלטה פגומה משפטית או בלתי סבירה

• צד שלישי שנפגע מתוצאות המכרז

• לעיתים – גם על ידי עמותות, גופים ציבוריים או מתחרים עסקיים שמבקשים סעד עקרוני

העילות להגשת עתירה מנהלית במכרזים

בתי המשפט אינם מהווים ערכאת ערעור על החלטות ועדות מכרזים, אך הם בוחנים האם הרשות הפעילה שיקול דעת תקין, סביר וראוי, בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי. להלן העילות העיקריות שיכולות להצדיק התערבות שיפוטית:

1. פגם בהליך המכרזי

• פרסום לקוי של המכרז (אי-בהירות, קיצור מועד)

• ניגוד עניינים של ועדת המכרזים

• שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחתו

2. פגם בהליך הבחינה או הקבלה

• שקילת שיקולים זרים או התעלמות משיקולים רלוונטיים

• הטיית ההליך למציע מסוים

• אי-שוויון בין מציעים (למשל, מתן זכות הבהרה למציע אחד בלבד)

• ניקוד בלתי סביר או חישוב מוטעה

3. הצעה בלתי סבירה או הפסדית

בית המשפט עשוי לפסול הצעה שנראית הפסדית בצורה קיצונית, אם עולה חשש שאינה בת-קיום, תוביל לכשל בביצוע, או נעשתה כדי לטרפד מתחרים. עם זאת, הכלל הוא הימנעות מהתערבות במחיר נמוך, כל עוד הוא נעשה במודע וללא הפרת תקנות.

4. אי-עמידה בתנאי סף

• הצעה שאינה עומדת בדרישות טכניות, ניסיון, איתנות פיננסית או עמידה במועד

• לעיתים – פרשנות מחמירה מדי של תנאי סף מצד ועדת המכרזים מהווה עילה לעתירה

5. שיקולים זרים או משוא פנים

• מינוי יועצים/בודקים בעלי ניגוד עניינים

• "מכרז תפור" או כזה שתנאיו מותאמים לגוף מסוים

לוחות זמנים קריטיים – מהירות כקריטריון עיקרי

הכלל הזהב בעתירה מנהלית במכרזים: זמן הוא הכל.
בתי המשפט קובעים באופן עקבי כי יש להגיש עתירה "במהירות הראויה" – לרוב בתוך 45 ימים מקבלת ההחלטה (ראו תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים), אך בפועל – כל שיהוי של יותר ממספר ימים עלול להיחשב כוויתור על הזכות.

דחיית עתירה על הסף בשל שיהוי היא תוצאה שכיחה במיוחד בתחום המכרזים, שכן כל עיכוב פוגע באינטרס ההסתמכות של הזוכה וביעילות המשקית של הרשות.

מה כוללת עתירה מנהלית?

• כתב עתירה מנומק ומגובש, הכולל פירוט העובדות, העילות, הצהרה על מיצוי ההליכים ונימוקים משפטיים

• נספחים: מסמכי המכרז, פרוטוקולים, התכתבויות, תצהיר מפורט

• בקשה לצו ביניים (אם רלוונטי) – לעיכוב ביצוע ההחלטה או התקשרות עם הזוכה

• בקשת סעד – פסילת ההחלטה, ביטול זכייה, או חזרה לשלב מוקדם

מה כולל ההליך?

1. הכנת כתב עתירה עם טיעונים משפטיים, תצהירים ונספחים

2. בקשה לצו ביניים – לעיתים קריטית למניעת המשך ההתקשרות

3. תגובה מצד הרשות והזוכה

4. דיון מהיר בבית המשפט לעניינים מנהליים

5. פסק דין או הסכם פשרה

לעיתים עצם הגשת העתירה מעכבת את החוזה – אך רק אם מוגשת בקשה מסודרת לצו ביניים. אחרת, העיכוב אינו אוטומטי.

משיב לעתירה? כך תגן על ההחלטה

רשות ציבורית או מציע שזכה במכרז – ונדרש כעת להשיב לעתירה – חייב לפעול באופן מתואם, שקול ומדויק:

• בחינה מיידית של העתירה – זיהוי הטענות, איתור המסמכים החסרים, וגיבוש קו משפטי

• שיתוף פעולה בין יועץ משפטי לרשות / פרקליט חיצוני – חשוב שהמסר המשפטי יהיה אחיד וחד

• תגובה בתוך המועד – לרוב, 30 ימים ממועד המצאת העתירה, אלא אם בית המשפט קובע אחרת

• תצהירים רלוונטיים – מטעם חברי ועדה, בודקים, מומחים וכו'

• הצגה של תהליך תקין, תיעוד מסודר והימנעות מהסברים בדיעבד

⚠️ שגיאות בתגובה לעתירה, כגון חוסר תצהיר או הצהרות עמומות, עלולות לפגוע באמינות הרשות ולאפשר ביטול זכייה גם אם לא נפל פגם מהותי בהחלטה.

פרקטיקה, טקטיקה וניהול סיכונים

• השתתפות במכרז עם כוונה לעתור – מסוכנת: עלולה להתפרש כחוסר תום לב

• הצעה פגומה לא תכשיר את ההליך – גם אם שאר ההצעות היו בעייתיות

• בתי המשפט נוטים ליתן משקל לאינטרס הציבורי – ובפרט אם העותר לא מצביע על חלופה ראויה או נזק ממשי

• לעיתים דווקא פנייה מוקדמת לגוף הביקורת (למשל, משרד הפנים או מבקר הרשות) יכולה לשנות החלטה בלי צורך בעתירה

עורך דין מומחה למכרזים – קריטי להצלחת ההליך

תחום המכרזים הציבוריים דורש שליטה בחקיקה, תקנות, פסיקה עדכנית וניואנסים של נוהלי מינהל תקין. אך מעבר לכך – נדרשת יכולת משפטית גבוהה בניסוח, אסטרטגיה דיונית וניהול זירת תקשורת מול גורמים מרובים.

עו"ד מיטל בן-ברוך מייצגת הן גופים עסקיים והן רשויות מנהליות בהליכי מכרזים, בעתירות ובייעוץ מונע – ומביאה שילוב של מומחיות במשפט מנהלי, ניסיון בליטיגציה חדה, והבנה עמוקה של תהליכים ציבוריים ואינטרסים עסקיים.

לסיכום

העתירה המנהלית היא כלי רב-עוצמה אך רגיש. הצלחתה תלויה בדיוק טקטי, בזמן תגובה מהיר ובאסטרטגיה משפטית יצירתית. בין אם נפסלתם שלא כדין, או שעליכם להגן על תוצאה ראויה – הייצוג המשפטי שתבחרו יעשה את ההבדל.

📞 לתיאום פגישה דיסקרטית ולבחינת הסיכוי במקרה שלכם:
office@mbblaw.co.il | 03-1234567